הצהרת ההון הינה דין וחשבון על רכוש והתחייבויות בארץ ובחו”ל של יחיד, של בני זוג או משפחה (ילדים עד גיל 18), אשר כוללת דיווח מפורט על נכסיו של הנישום, לרבות ניירות ערך, נדל”ן ועוד ומאידך פירוט התחייבויותיו כגון הלוואות, משכנתא וכדומה.

ההפרש בין הנכסים/רכוש שבבעלותו ליתרת התחייבויותיו, הוא הסך הכולל של ההון עליו מצהיר הנישום למס הכנסה.

 מבחינת רשויות המס,  הצהרת ההון הינה כלי חשוב לטיפול בהון השחור כאשר הבדיקה מבחינתו נעשית בצורה הבאה:

כמה שנים לאחר הגשת הצהרת ההון הראשונה יידרש הנישום בהגשת הצהרת הון נוספת ובעקבותיה יבדוק מס הכנסה האם הגידול בהון תואם לרווח המצטבר שהוצהר בשנים שבין הצהרת ההון הראשונה לשנייה, וזאת בניכוי הוצאות המחיה המקובלות של אותו נישום, כלומר אם הונו של הנישום תואם את דיווחיו השנתיים לאורך השנים, הרי שהדוחות שדווחו משקפים את המציאות ואותו נישום דיווח כראוי על הכנסותיו מבלי להעלים מס.

במצב שהונו של הנישום צמח בצורה שלא תואמת את דיווחיו לאורך השנים, מס הכנסה ידרוש הסבר לכך שמא הועלם מס במהלך השנים.

לאחר פתיחת עסק מס הכנסה מבקש מהנישום הצהרת הון, לאחר מספר שנים פונה מס הכנסה לאותו נישום ומבקש הצהרת הון נוספת.

מס הכנסה מבצע השוואה בין שתי ההצהרות הנקראת – השוואת הון.

השוואת ההון מאפשרת לפקיד השומה בדיקה של מצב הנכסים וההתחיבויות של הנישום בהצהרת ההון החדשה וזאת לעומת הצהרת ההון הקודמת, כך נבדק הגידול שבין הצהרות ההון אשר מוסבר על ידי הכנסותיו של הנישום שדווחו בין שתי ההצהרות.

הפרשי הון – במידה וקיים גידול בהון ואין לנישום הסבר ראוי המניח את דעתו של פקיד השומה למקור הגידול, הפקיד יכול לטעון כי ההפרש הבלתי מוסבר נובע מהכנסות שלא דווחו כדין ועל כן יש לחייב את הנישום בתשלום מס בגין אותו הפרש הון.

הרעיון הבסיסי בהצהרות הון הוא לאמת ולבחון את נתוני הנישום לאורך תקופה של מספר שנים כאשר לתוצאות הבדיק ישנן השלכות רבות.

מטרת ההצרה העיקרית הינה לצורך גילוי מקורות הכנסה פוטנציאלים שלא דווחו למס הכנסה בשנים שבין הצהרות ההון על ידי השוואת הון.

בנוסף פקיד השומה אוסף אינפורמציה על נישומים אחרים על ידי דיווח עסקאות שבצעתם עם אנשים אחרים אשר מדווחים בהצהרת ההון שלכם.

בעת ביצוע השוואת הון פקיד השומה בודק את הגידול בהון (במידה ויש) בין שתי הצהרות הון תוך התחשבות בהוצאות מחיה שנתיות שנקבעות ב”טבלאות מחיה”.

טבלאות המחיה, המופרסמות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משקפות ממוצע של הוצאות מחיה התואמות לקריטריונים של מגיש ההצהרה.

הוצאות המחיה כוללות בין היתר: מזון, בילויים, חינוך, אחזקת רכב, תקשורת, ביגוד וכיו”ב.

כל אדם שהחל לעבוד כעצמאי בין אם ע”י פתיחת עוסק מורשה/פטור ובין אם ע”י הקמת חברה, צפוי לקבל דרישה להגשת הצהרת הון, וזאת בנוסף לחובת הדיווח השנתית למס הכנסה.

לעיתים, בנסיבות מיוחדות, נדרשים גם שכירים שאינם בעלי עסק להגיש הצהרת הון.

מס הכנסה יכול לדרוש מכם הצהרת הון אחת לכמה שנים בכדי לבצע השוואת הון.

אין הנחיה מפורשת כל כמה זמן נדרשת הצהרת הון.

בדרך כלל לאחר פתיחת עסק נדרשת מבעל העסק הצהרת הון – במהלך השנתיים הראשונות שלאחר פתיחת העסק.

ההפרשים בין הצהרות ההון הבאות אינן קבועות ופקיד השומה רשאי לדרוש הצהרה בכל עת.

ברגע שהגשתם הצהרת הון ככול הנראה שלא ידרשו מכם הצהרה נוספת בשנה, שנתיים הבאות לכל הפחות מכיוון שברוב המקרים לא נוצרים הפרשי הון גדולים במשך תקופה קצרה יחסית.

על פי הוראות מס הכנסה נקבע כי שווי של נכס בהצהרת הון יוצג לפי מחיר הרכישה המקורי שלו ולא לפי השווי שלו ליום הצהרת ההון.

לדוגמא דירה שבבעלותכם תרשם על פי עלויות הרכישה שלה (כולל עלויות עו”ד, דמי היוון, מס רכישה וכו’) ולא לפי השווי המוערך של הדירה ליום הצהרת ההון. כמו כן קופ”ג וחסכונות ירשמו על פי ההפקדות שבוצעו בפועל עד ליום ההצהרה ולא לפי השווי של הקופה/חסכון ליום ההצהרה הכולל רווחים או הפסדים.

במקרה שיש ברשותכם ציוד/נכס נכון ליום הצהרת ההון שקבלתם במתנה, יש לדווח אותם בהצהרה.

מכיוון שטופס הצרהת ההון יש לרשום את הנכסים שברשותכם במחיר העלות, ועלות המתנה היא 0, יש לציין ליד עלות הנכס שהתקבל במתנה – 1 ש”ח.

בעת קבלת רכוש/כספים במתנה ממולץ לקבל הצהרה מנותן המתנה שתכלול את פרטי נותן המתנה, מי נתן אותה ותאריך.

יש לצרף להצהרת הון אישורים בגין היתרות עליהם הצהרתם.

דוגמאות לאישורים:

• אישורי יתרות מהבנקים לגבי חשבונות עו”ש.
• אישורי יתרות מהבנקים לגבי תוכניות חסכון ופקמים – סכומי הפקדה בלבד ללא רווחים/הפסדים.
• אישור על הרכב ניירות ערך – עלות רכישה בלבד.
• אישורי קופות גמל וקרנות השתלמות – סכומי הפקדה בלבד.
• אישורי יתרות מהבנקים לגבי הלוואות – יתרת הקרן בלבד.
• אישור מחברת הביטוח לגבי תשלומים לביטוח חיים – סכומי הפקדות בלבד.
• לצרף נספח המפרט את הציוד בבית ואת עלות הרכישה של כל פריט, במידה ויש הערכת שמאי (בדר”כ מבצעים כשיש ביטוח דירה), ממולץ להשתמש בהערכות שלו.

מועד הגשת הצהרת ההון היא 120 ימים ממועד דרישת ההצהרה.

במקרים מסויימים ניתן לקבל אורכה לתקופה זו, לפי שיקול דעתו של פקיד השומה.

בכדי לקבל אורכה של לשלוח מכתב בקשה מנומק להארכת התקופה, את המכתב יש לשלוח לפקיד השומה בו מתנהל התיק שלכם.

לשים לב! אי הגשת ההצהרה בזמן גוררת קנסות.

ניתן להגיש לבד את הצהרת ההון שלכם.

בניגוד להנהלת חשבונות/דיווחים שוטפים לרשויות המס, שניתן לעשות בעצמכם, הצהרת הון מומלץ לעשות בעזרת בעל מקצוע מכיוון שמדובר בתהליך קריטי שיכול להשפיע רבות על הדוחות העתידיים שלכם במס הכנסה.

הצהרת ההון הראשונה מהווה בסיס ליתר הצהרות ההון שתבאנה בהמשך.

בנוסף כשמדובר בהצהרת הון שאינה הצהרה ראשונה בעל מקצוע יוכל לבדוק נכונה את הפרשי ההון שנוצרו ולחפש סיבות ו/או הסברים בזמן אמת.

להכנת הצהרת הון מחיר המשתנה בהתאם למידת המורכבות שלה.

בין הרכיבים המשפיעים הוא אם מדובר בהצהרת ההון ראשונה שמטרתה לשקף את הסטטוס הכלכלי של אותו אדם, או לחילופין אם מדובר בהצהרות נוספות המשוות אל הסטטוס הראשון.

מורכבותה של ההצהרה אף היא רכיב חשוב. רכיב זה הוא אינדיבידואלי. אדם עם רכוש רב יותר, נכסים פיננסיים וכיוצא בכך, יידרש להצהרת הון מורכבת יותר מאשר אדם עם נכסים בסיסיים.

מחיר הצהרת הון אם כך, יכול להשתנות במידה רבה, ולנוע בין כמה מאות שקלים לכמה אלפי שקלים.

בהתייעצות עם משרד רואי חשבון אחי קרן ושות’, נשמח לדון אתכם ברכיבי ההצהרה ולפרט את המחיר.